אימא פרה מלקקת את צאצאה הרך רגע לפני ההפרדה הטראגית. תינוקות ממין זכר יגודלו עבור תעשיית הבשר ויישחטו בגיל צעיר. תינוקות ממין נקבה תגדלנה להיות מכונות לייצור חלב בתעשיית החלב. צילום: עינב חממיבמהלך חייה הקצרים, פרה בתעשיית החלב בישראל תוכנס להריון בכפיה ותינוקה ילקח ממנה 4-6 פעמים. הלידה הראשונה עשויה להתרחש בגיל 25 חודשים. משך הריונה הינו כ־9 חודשים, כאשר בין המלטה להמלטה יש מרווח של כ־14 חודשים בממוצע. כאשר הפרה אינה רווחית יותר לתעשייה, בגיל 4-7, היא נשלחת לשחיטה. צילום: הילה עוזעגל בן 5 שעות נקלח מאימו ומובל בכלוב על גבי טרקטור למיקום אחר בו כל העגלים כלואים חודשיים ללא יכולת לזוז בכדי ששריריהם לא יתפתחו ובשרם יהיה רך. בתום החודשיים יישחט ויוגש כמנת "עגל חלב". צילום: רועי שפרניקעגל תינוק שהופרד מאימו כלוא בתא פצפון מבלי יכולת לזוז, בכדי ששריריו לא יתפתחו ובשרו יהיה רך ("עגל חלב"). לאחר כחודשיים יישחט עבור תעשיית הבשר. צילום: נועה ויזלעגלים שהופרדו מאמותיהם כלואים בכלובים צרים. מאוחר יותר ישלחו לפיטום (בניגוד ל"עגלי חלב") ויישחטו בגיל 10 עד 15 חודשים, בהתאם לאינטנסיביות הפיטום. צילום: עומר שליועגלים שהופרדו מאמותיהם כלואים בכלובים צרים. בתום חודשיים בכלובים אלו, ישלחו לפיטום ויישחטו בגיל 10 עד 15 חודשים, בהתאם לאינטנסיביות הפיטום. צילום: רועי שפרניקמבט מקרוב אל הבדידות וחוסר האונים של עגל תינוק שהופרד מאימו. צילום: רועי שפרניקעגלים לאחר פיטום מובלים אל התחנה הסופית של חייהם האומללים - המשחטה. צילום: רועי שפרניקמועצת החלב של ישראל מתגאה בכך שהפרות בישראל הן שיאניות העולם בייצור חלב ליום, עם תפוקה של 40-55 ליטר חלב ביום. בעבר, לפני ביותן ע"י האדם, פרות היו מייצרות בזמן ההנקה כ-8 ליטר חלב ביום.
צילום: תמיר יגאלחוות כבשים ישראלית לייצור חלב. ייצור חלב כבשים/עזים כרוך באותן פרקטיקות אכזריות שקיימות לשם ייצור חלב פרה: כליאה, הפרדת בין אימהות לצאצאיהן, עיוות גנטי, שחיטה וכדומה. צילום: הילה עוזהליך גדיעת קרניים בתעשיית החלב: נועלים את הפרות בכוח ועוקרים להן את הקרניים כדי שהן לא יפצעו או יתקפו רפתנים. צילום: אנונימוס לזכויות בעלי חייםהליך גדיעת קרניים בתעשיית החלב: במקרים רבים, כמו זה בקיבוץ בצפון הארץ, ההליך לא כרוך רק בכאב רב, אלא גם בפציעות. צילום: מאחורי דלתות המעבדה
